אבות ובנים על המגרש

בעשורים האחרונים, מציבים החיים בעולם המודרני את האבות בפני מציאות חברתית מורכבת ומשתנה.
עד אמצע שנות השבעים של המאה העשרים, עסקה הספרות המחקרית בקשר שבין האם וילדיה, כשתפקיד האב נתפס בעיקר כמפרנס המשפחה.
מאמרים שנכתבו בעקבות מחקרים שנערכו בחמישים השנים האחרונות, מצביעים על חשיבות ייחודית שיש לאב בחיי ילדיו בכלל, ובחיי בניו בגיל ההתבגרות בפרט.
אחד המודלים המקובלים שמתאר "מעורבות אבהית" כולל שלושה מרכיבים:
א. אחריות (Responsibility) – פעילות שהאב עושה מתוך מחויבות לרווחת הילד ושלומו (דאגה כי הילד יטופל, סיפוק משאבים עבור הילד).
ב. נגישות (Accessibility) – זמינות של האב לילדו ללא אינטראקציה ישירה.
ג. מעורבות ישירה (Engagement) – אינטראקציה ישירה של האב עם הילד (כגון טיפול, משחק וכדומה).
התכנית "אבות ובנים – על המגרש" מציעה דרך שמממשת בהצלחה את המרכיב השלישי של המודל, שהוא לדעת מומחים - החשוב ביותר והחסר ביותר.

התוכנית "אבות ובנים – על המגרש" מופעלת מזה כ-9 שנים, בפריסה ארצית ומטרת העמקת הקשר בין האב לילדו המתבגר. בתוכנית השתתפו עד כה כ- 3000 ילדים ובני נוער, וכ- 3000 אבות. האבות לקחו חלק באימון כדורגל שבועי עם בניהם שמנוהל ע"י מדריך כדורגל, ובקבוצות הדרכה לאבות שהונחו ע"י מנחים ומטפלים בקבוצות.

"תוכנית זו מצליחה להביא אבות, שרובם הגדול עובדים קשה ולא נהנים מעודף זמן פנוי, למעורבות אקטיבית בחיי בניהם המתבגרים. מן הראיונות עם האבות והאימהות עולה , כי להשתתפות בתוכנית יש השפעה חיובית גם על יחסי האחים במשפחה ועל התנהגות הילדים במרחב המשפחתי באופן כללי. אימהות אחדות ציינו גם הפנמה של האב את תפקידו ההורי, שבאה לידי ביטוי ביחסיו עם ילדיו האחרים. אין ספק שהתוכנית משיגה במידה גבוהה מאד של הצלחה את מטרותיה העיקריות: היא תורמת באופן מובהק לחיזוק הקשר בין האבות והבנים המשתתפים בה. מעידים על כך במידה גבוהה של וודאות, משתתפי התוכנית (האבות והבנים), האימהות, והצוותים המקצועיים"